<h1>תשובות הגאונים — הרכבי סימן ס"ז</h1>
<h2>דף סה:</h2>
(שאלה) ילמדנו אדוננו הילכתא מאי ובאי זה צד מנהאגיכון בהא מילתא. (תשובה) מנהאגא דילן כדכתב לכון מר רב נטרונאי, אם בעל וראתה דם אע"פ שראתה דם יגמור ביאתו, ואחר כן פורש, ונוהגת עצמה כנדה כל שבעה, אבל אין מטמאין אנו משכב שתחתיה בשעת בעילה, משום דלאו נידה ודאי היא. וקאמרינן אמר עולא כי האוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בתינוקת לא מסקי מינה אילא כי דמסיק תעלא מבי כרבא, ואמרי בועל בעילת מצוה ופורש. אמר ליה רבי אבא לרב אשי מעתה לא יגמור ביאתו, אמר ליה אם כן לבו נוקפו ופורש. מדקאמר ליה רבי אבא לרב אשי מעתה לא יגמר ביאתו, דיקינן דהאיי דאמרי ופורש משום דחישי לההוא דם. ורב אשי נמי לא אהדר ליה דלא חישי ליה, אילא הכי קאמר אקילו רבנן בההיא ביאה ראשונה דהיא בעילת מצוה שריוהי לגמור ביאתו, וחיבוהי בתר כן לפרוש, ויתבא לאי גיסא כשאר נידות כדי שלא יהא הרגל.
והא דאשכחנן בחלוקות שבין אנשי בבל וארץ ישראל, אנשי מזרח אוסרין כלה על בעלה כל שבעת הימים, מפני שהיתה בתולה ונעשת נדה, אנשי ארץ ישראל על שהוא מוציא דם בתולים בצער מיד מותרת.
